בוררות ויישוב סכסוכים

בשנים האחרונות אנו עדים להתעצמות הסחבת בבתי המשפט בישראל, עושה רושם כי כל הניסיונות לייעל את מערכת המשפט על מנת שההליכים יהיו מהירים ויעילים יותר אינם מביאים את התוצאות הרצויות.

אחד הניסיונות שנעשו על מנת להקל על מערכת בתי המשפט הינו שיפור מסלול הבוררות.

הרציונל העומד בבסיס חוק הבוררות הוא העברת סכסוכים לבורר תוך מסירת ההכרעה הסופית בסכסוך לידיו במהירות, ביעילות ובעלות נמוכה יחסית, וזאת בניגוד להליך המתנהל בבית המשפט אשר עשוי להמשך מספר שנים.

מסלול הבוררות הינו מסלול יעיל ביותר, אשר יכול להביא תוצאות יעילות ובזמן סביר לעומת התדיינות בבית משפט. יחד עם זאת בפועל, לא רבים פונים אל הליך הבוררות אלא מעדיפים לפנות ישירות לבית המשפט.

החיסרון הבולט ביותר בהליך הבוררות היה חוסר האפשרות לערער על פסק בוררות , בשנת 2008 המחוקק הגיע לכלל הסכמה כי זכות הערעור שהינה מהותית וחשובה הינה עכב אכילס של הליך הבוררות ולכן בחודש נובמבר 2008 אושר בכנסת תיקון מס' 2 לחוק הבוררות המעגן את זכות הערעור על פסק בוררות.

בהצצה אל העבר נזכר כי לפני תיקון מס' 2 בהליך הבוררות לא ניתן היה לערער על הפסק, אלא היו שתי אופציות חלופיות שיישומן היה נתון בקשיים והן:

1. פנייה לבורר רק לצורך תיקון או השלמת פסק הבוררות במסגרת מצומצמת מאוד.
2. הגשת בקשה לבית המשפט המוסמך לביטול פסק הבורר, כאשר בית המשפט בוחן האם המקרה עונה על אחד מ- 10 הסיבות המצומצמות המצדיקות ביטול פסק בוררות לפי סעיף 24 לחוק הבוררות אשר זו לשונו:
3. בית המשפט רשאי , על פי בקשת בעל-דין, לבטל פסק בוררות כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:

• לא היה הסכם בוררות בר תוקף
• הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמכה כדין
• הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות
• לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו.
• הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו.
• הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן.
• הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן.
• הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו.
• תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור.
• קיימת עילה שעל פיה היה בית המשפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד.
  
  

בעקבות תיקון מס' 2 מסוף שנת 2008 , במקרה שצד מעוניין לערער על פסק הבורר הרי שהוא ניצב אל מול שני מסלולים חלופיים להלן :

• ערעור בפני בורר, וזאת רק במידה והצדדים הסכימו מראש בכתב הבוררות על אפשרות הערעור , אזי ניתן להגיש ערעור בפני בורר אחר או הרכב בוררים רחב יותר.
  במקרה דנן הבורר חייב לנמק את החלטתו , והצדדים הפועלים על פי חלופה זו יכולים לפנות לבית המשפט המוסמך בבקשה לביטול פסק הבורר שפסק בערעור בשתי עילות בלבד, והן:
  פסק הבורר מנוגד לתקנת הציבור ו\או טענה כי קיימת עילה שעל פיה היה בית המשפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד.
• ערעור בפני בית המשפט: אפשרות זו מעניקה לצדדים אפשרות לערער, ברשות לבית המשפט על פסק הבוררות אם בפסק נפלה טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין.

כך שעל פניו הליך הבוררות אכן נראה פשוט ויעיל אך יחד עם זאת חשוב מאוד דמות העורך דין שמייצג בהליך, תוך מתן דגש לניסוח הסכם הבוררות בשימת לב מיוחדת לגבי הפרמטרים המהווים תנאי בל יעבור להגשת ערעור והם:

• הצדדים קבעו בהסכם הבוררות כי הבורר יפסוק בהתאם לדין הישראלי.
• הצדדים לבוררות מסכימים מראש בהסכם הבוררות שניתן יהיה להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות.
  
  

עו"ד דרור פימה , הינו בורר מוסמך מטעם לשכת עורכי הדין , חשיבות עליונה יש לעו"ד מייצג אשר הינו גם בורר , היבט אשר נותן יתרון בניהול ההליך משלב כתיבת הסכם הבוררות , בהמשך לאורך ההליך וכלה בסופו, הלכה למעשה.